גז"ד לאוהב בעלי חיים שייבא מתאילנד זוחלים בדואר חבילות

טיעונים לעונש

עו"ד משה: הנאשם והורשע בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום. אני מגישה גליון הרשעות קודמות, ת/1.

ב - 12.3.07 הנאשם ייבא מתאילנד בדואר חבילות, שלוש חבילות ובהן מוחבאים בתוך בגדים בעלי חיים מסוג זוחלים ממינים שונים מבלי שהנאשם הצהיר על כך לרשויות המכס ולרשויות נוספות כגון משרד החקלאות. החבילות היו ממוענות על שם נמענים אחרים שלא היתה להם כלל ידיעה על כך ולא הסכימו לייבוא.

בבדיקה שגרתית שערך פקיד המכס בדואר חבילות נמצאו בעלי החיים השונים. היתה שם פאניקה גדולה מאחר ומדובר בבעלי חיים זוחלים. בעלי החיים נמצאו מוסלקים, מוחבאים בתוך הבגדים, בתוך כיסים נסתרים ולא בתנאים הקבועים בחוק על פיהם יש לייבא בעלי חיים ארצה.

כתוצאה מהתנאים הקשים מתו חלק מבעלי החיים.

לנאשם  לא היה היתר כלל לייבא את בעלי החיים. המדובר בעבירות חמורות הן על פי דיני הייבוא, פקודת המכס ופקודת ייבוא וייצוא. מדובר בהברחה. ישנה סכנה בריאותית לציבור.

אנחנו מבקשים למצות את הדין מאחר ולאור הענישה הקודמת, אנחנו ערים לכך שהפעילות הזאת בה מנסים להבריח ארצה בעלי חיים ללא היתר נמשכת. הבאתי פרסום בעתון על הברחה של צבים.

העונשים להם אנחנו עותרים: מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס כספי מרתיע.

קראתי את תסקיר קצין המבחן. לא ראיתי שום נסיבות מיוחסות להבדיל מנאשמים אחרים בתיקים אחרים שמצדיקות של"צ. אין כאן נסיבות אישיות  קשות היכולות למנוע מהנאשם לרצות עונש מאסר. גם לא בהיבט הכלכלי. לכן, אבקש להטיל על הנאשם עונש מרתיע על מנת למנוע בעתיד עבריינים פוטנציאלים אחרים.

אני רוצה לציין שלא מדובר בבעל חיים אחד, מדובר בכמות מסחרית. הנאשם עירב אנשים אחרים ללא ידיעתם.

באשר לפסיקה - אני מגישה. אנחנו מבקשים שביהמ"ש יאבחן את פסק הדין ויטיל על הנאשם כאן עונש חמור. מה גם, שבגזר הדין שהצגנו לביהמ"ש בדיון הקודם, ת.פ. 2453/05 מביהמ"ש השלום ברמלה, הנאשם נשא את הציפורים איתו בתיק יד וכך הוא ליווה אותם. במקרה שלפנינו, שלח את בעלי החיים בדואר חבילות.

עו"ד פנינה טל: אני אוסיף לדברי חברתי. החוק להגנת חיות הבר נועד להגן על חיות הבר מפני מעלליהם של בני האדם. זוהי פרשה חמורה שהחלה להיות נוהג נפוץ במדינה. הנאשם שלח את חיות הבר בתנאים קשים, בחבילות, אשר הביאו את חיות הבר למצב מאוד קשה ולאחר מכן, מרבית החיות שהגיעו לארץ מתו.

הנאשם הגדיל לעשות והסווה את מעשיו באמצעות מכתבים שהכין וצירף לחבילות הדואר; את חיות הבר הכניס לכיסים נסתרים בבגדים, ולכל חבילת דואר צורף מכתב כוזב. אני מגישה לביהמ"ש שתי דוגמאות.

כמו כן, אני מציגה לביהמ"ש תצלומים של מספר זוחלים בודדים שנמצאו בתוך החבילות.

אבקש מביהמ"ש להטיל עונשים משמעותיים במקרה הנדון על מנת להרתיע עבריינים במקרים דומים.

אני מפנה לפסק הדין בעניין יודינסקי, שם הוטל קנס בסך 10,000 ש"ח והתחייבות כספית.

בנוסף, אני מבקשת להציג פסק דין נוסף, ת.פ. 2911/03 מביהמ"ש השלום ברמלה. באותו מקרה ייבא הנאשם בשנת 2002 מבנגקוק 28 פרטים שונים, חיות בר מוגנות. מדובר בחצי מהכמות שנתפסה במקרה הנדון, שם ציין ביהמ"ש כי מדובר בכמות נכבדת ביותר. הגיעו להסדר טיעון והוטל קנס בסך 7,500 ש"ח וצויין בגזר הדין כי מדובר בהסדר מקל, אלא שהנאשם הוסיף ותיאר כי פוטר מעבודתו ונסיבות נוספות ועל כן, ביהמ"ש נעתר לו. בנוסף הנאשם חתם על התחייבות בסך 20,000 ש"ח להמנע מלעבור עבירות דומות וזאת לתקופה של שלוש שנים. אבקש מביהמ"ש לאמץ את הפסיקה הזאת לענין הקנס וההתחייבות, לכל הפחות.

בנוסף, אבקש להורות על חילוט חיות הבר, על אף שמרביתן כבר מתו.

אני מציגה פסק דין ע.פ. 7347/03 בו נטענה טענה כי אין להורות על חילוט מאחר וחיות הבר לא היו כבר בידי המדינה וביהמ"ש אישר כי גם אם החיות כבר לא בידי המדינה, צדק ביהמ"ש כאשר הורה על חילוטם. לכן, אבקש חילוט החיות.

ב"כ הנאשם : אני רוצה לעשות אבחנה ולטעון שהמטרה העיקרית של חוקי הייבוא והמכס נועדו כדי להעמיד לדין עבריינים אשר למען בצע כסף מייבאים לארץ. במקרה שלנו, מדובר בחיות ומצטרף גוף נוסף מצד התביעה.